יו"ר הבנק המרכזי של ארצות הברית קווין וורש הודיע היום (רביעי) על הקמת כוח משימה שיבחן כיצד בינה מלאכותית עשויה לעצב את המשק האמריקני ואת מדיניות הריבית בשנים הקרובות. לפי הכרזת הפד, הממצאים צפויים להיות מוגשים עד סוף השנה. כוח המשימה פועל במסגרת יוזמת "כוחות המשימה של היו"ר לקידום המדיניות המוניטרית", ובתוכה הוקדשה לו יחידת פריון ותעסוקה.
לדברי וורש, הבנק המרכזי בוחן את השפעת הבינה המלאכותית על שני הצדדים של המשוואה הכלכלית: צד הביקוש — הוצאות צריכה והשקעות — וצד ההיצע, דרך עלייה בפריון העבודה. "אכפת לנו מאוד ממה שקורה בבינה מלאכותית, מההשלכות על צד הביקוש של המשק ובסופו של דבר גם על צד ההיצע", אמר בהתייחסו להחלטה.
וורש הדגיש כי החלטות הנוגעות לניהול הסיכונים וההזדמנויות של הטכנולוגיה יתקבלו בגופים אחרים של הממשל, ולא בבנק המרכזי: "אנו מתמקדים בהשלכות הכלכליות, לא ברגולציה". בהערותיו ציין גם כי גל השקעות הון חריג של מפעילות תשתיות הענק — חברות ההיפרסקיילר — הוא אחד הגורמים לעליית התשואות באג"ח הממשלתיות לטווח ארוך, משום שהן גייסו הון בהיקפים גדלים והגבירו את התחרות על ההון בשוק.
לפי הדיווחים, הביקורת הציבורית של וורש על הטכנולוגיה אינה חדשה: הוא עסק בהשפעת הבינה המלאכותית על המשק עוד לפני מינויו ליו"ר, ובנאום בכנס ג'קסון הול באוגוסט 2026 התייחס להשפעתה על שוק העבודה ועל הפריון. כוח המשימה החדש נועד להפוך את הבחינה הזאת לתהליך מוסדי שוטף, שתוצאותיו ישמשו קלט להחלטות הריבית והמדיניות המוניטרית.
הקמת כוח המשימה מצטרפת לגל של יוזמות רגולטוריות סביב הבינה המלאכותית בארצות הברית בשבועות האחרונים, ובהן דיוני הסנאט על חובת מתג חירום למודלים מתקדמים והדיון הציבורי סביב מסגרת דיווח החריגות של OpenAI. שלא כמו גופי רגולציה, לפד אין סמכות פיקוח על הטכנולוגיה עצמה — אך להחלטות הריבית שלו יש השפעה ישירה על מימון ההון העצום שמזרים הענף לבניית מרכזי נתונים ומתקני חישוב.
מקורות: העמוד הרשמי של כוח המשימה באתר הפדרל ריזרב, The Hill, IANS. תמונה: Wikimedia Commons, צילום: AgnosticPreachersKid, רישיון CC BY-SA 3.0.
